יום ראשון, 1 ביוני 2014

מזרון וזיכרון

יש איזה קבצן שאני מכיר כבר שלוש שנים, אני תמיד רואה אותו בפינת בוגרשוב פינת בוקי בן יגלי, ליד הבית שלי, הוא נמצא שם תמיד בבוקר שאני יצוא לעבודה, בערב שאני חוזר, שאני יוצא בלילה ואני חוזר לפנות בוקר.

יום אחד לפני כמה חודשים חזרתי מהבילוי שתיתי לא מעט, הגעתי לבית של בחורה שלא ממש הכרתי, הקאתי לה במיטה, היא צעקה עליי שזה מזרון חדש, ואיזה מגעיל אני. אז הלכתי.

הגעתי לפינת הבית שלי והיה שם הקבצן, שאלתי אותו מה שלומך? הוא שכב לו על מזרון מרופט וענה לי, יכול להיות יותר טוב.

פתאום שמעתי את הקול שלו, והוא נשמע נורמלי לחלוטין, שהסתכלתי עליו טוב הוא גם היה נראה בנאדם רגיל, מטונף שלא התקלח לא יודע כמה זמן אבל רגיל.

דיברנו קצת הוא סיפר לי שהוא גרוש ויש לו 3 בנות שלא ראה 5 שנים, שאשתו לא מרשה לו להתקרב אליהן. שאלתי אותו איך הוא הגיע למצב הזה? הוא אמר שעבד עבד בהיי טק, ופוטר, נכנס לדיכאון, לא מצא עבודה התחיל לשתות ולעשן סמים, אשתו זרקה אותו מהבית וביקשה גט, בהתחלה שכר דירה פה ליד עד שבעל הדירה זרק אותו, והחליף לו מנעולים בבית, וכל מה שנשאר לו זה הפינה הזו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא אליי להתקלח ולאכול, הוא אמר לש שהוא מפחד שמישהו יקח לו המזרון, שקבצנים מחפשים מזרונים, וככה הוא מצא את המזרון הזה. חודש הוא חיפש מזרון זרוק. הצעתי לו שניקח את המזרון יחד, אני יעזור לו.
הוא הסכים, הוא התקלח, נתתי לו בגדים, הוא אכל איתי. ויום אחרי הוא כבר לא היה שם לא הוא ולא המזרון.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה